הרדמה וטיפול בכאב

טיפול שיניים לכלבים וחתולים רצוי ומומלץ לעשות תחת הרדמה כללית מלאה, תחת השגחה וניטור. הרדמה כללית שמאפשרת הכנסת צינור נשימה – תגן על דרכי האוויר של החיה המטופלת, ותמנע כניסת חלקיקים זרים (אבן שן, חיידקים, נוזלי שטיפת פה) אל הריאות דבר שיכול לגרום לדלקת ריאות שאיפתית.  כמו כן היא מאפשרת לעשות הרדמות מקומיות לפני עקירות שיניים (כן, כן, כמו אצל הרופא שיניים שלנו) מה שיפחית משמעותית את הכאב במהלך הטיפול עצמו ובהתאוששות. היא גם מאפשרת מתן חמצן , ונותנת אופציה גם להנשים את החיה במידה ויש צורך בכך.

לסיכום- הרדמה כללית עם טובוס (צינור נשימה) שמאבטח את דרכי הנשימה של החיה ומאפשר הרדמות מקומיות (בנוסף להרדמה הכללית) וצילומי רנטגן אם צריך..

אכן הרדמה כללית היא הליך רפואי שיש לו סיבוכים אפשריים. ככיום חיות מחמד מאריכות חיים ומגיעות לגילאים מופלגים, ויחד עם זה מגיעות מחלות ומצבים רפואיים שמאפיינים גילאים בוגרים אלו. אם תשאלו אותי, האם כדאי להעמיד את החיה במצב של סכנה- אומר לכם כי יש לשקול האם החיים של החיה יהיו טובים יותר אחרי שתורדם לצורך טיפול כלשהו (למשל- החזר ראיה לאחר ניתוח קטרקט, אכילה טובה יותר לאחר עקירות של שיניים כואבות ומודלקות, הסרת גידול כלשהו למניעת הדרדות, חזרה להתניידות ללא כאבים לאחר ניתוח לתיקון פריצת דיסק).

ואם אתם והוטרינר שלכם חושבים שכן, אז אנחנו נדבר ונעלה בפניכם את הסיכונים הקיימים ספיציפית לחיה שלכם, ואם נחליט יחד שכדאי- נעשה ככל שביכולתינו שההרדמה תעבור באופן החלק והבטיחותי ביותר בשבילה.

בנימה אישית אני רוצה להוסיף שאני מרדימה חיות רבות בגילאים מופלגים (מעל ל-15 שנים) ורובן עוברות את ההרדמה בצורה מוצלחת ללא סיבוכים כלל.  

בדיקות דם תקינות הן דבר משמח שמפחית סיבוכים ידועים מראש בהרדמה, אך הן אינן ערובה להרדמה נטולת סיכונים. הן רק חלק מהפאזל המורכב של הבדיקות לפני ההרדמה. יש לבצע בנוסף בדיקה פיזיקלית יסודית וגם הסטוריה רחוקה וקרובה של החיה (ניתוחים והרדמות שעברה, אופי שלה, מחלות קיימות, התנהלות ביום יום: טיולים, אכילה, רמת קוגניציה בחיות מבוגרות, השמנה, קשיי נשימה או קושי במאמץ) ואז תהייה לנו תמונה רחבה יותר להעריך את מצבה. בכל מקרה- יש חריגות מבדיקות דם שהן זניחות. יש חריגות בבדיקות דם שניתן לטפל ולנרמל.

הזמן הרצוי להתאוששות מהרדמה- מספר דקות מסיום הפרוצדורה. לא משנה כמה שעות החיה הייתה בהרדמה כללית, אלא מה עומק ההרדמה שהיא הייתה בו. קצת כמו מרחק עצירה ברכב נוסע.  לא משנה כמה זמן הרכב נוסע במהירות הזו, אלא חשוב מה המהירות שהוא נסע בה כשהתחיל נסיון העצירה.

עוד גורמים המשפיעים על זמן ההתאוששות הם- 

התרופות בהם השתמשו בהרדמה,

שיכוך כאבים שניתן בזמן ההרדמה, כולל בעיקר הרדמה מקומית- שמוריד את כמות תרופות ההרדמה שהחיה מקבלת.

מצבה הבריאותי של החיה וביכולת שלה לפנות חומרים דרך הכליות והכבד.

אופי- גורם חשוב מאוד, האם החיה רגועה ונותנת לעצמה להשאר במצב של רוגע שנכפה עליה, או שהיא לחוצה ומנסה באינסטיקטיבים הטבעיים שלה להלחם במצב הזה, ואז היא יכולה להיות קולנית ונסערת.

בכדי לקצר את זמן ההתאוששות מההרדמה, ניתן לפעול במספר דרכים:

תמיכה בחיה במהלך ההרדמה,כך שהמדדים שלה בזמן הרדמה (חום גוף, דופק, קצב נשימה, לחצי דם) יהיו תקינים.  וזה כולל חימום, מתן נוזלים, עזרה בנשימה אם צריך.

ניטור צמוד- ושמירה על עומק הרדמה קל ככל שניתן. 

בחירת תרופות ודרך מתן שלהם- שיקצרו את זמן ההשפעה שלהן על הגוף.

שימו לב- 

גם כשהחיה מתעוררת מההרדמה (מרימה ראש, מתיישבת, מגיבה לסביבה) עדיין לוקח לה לפעמים כמה שעות לחזור לעצמה לגמרי (לחיות מבוגרות- אף יותר).

לגבי סיכונים בהרדמה כללית- הם לאו דווקא נפוצים, ואפילו די נדירים. מצד שני כשזה קורה- נדיר ככל שזה יהיה- זה מתסכל. הסיבוכים יכולים להיות כאלו שקורים בזמן ההרדמה וכוללים בעיקר: דיכוי נשימתי, ודיכוי המערכת הקרדיו ווסקולרית (שכוללת את הלב וכלי הדם.) שפוגעים יחד בזרימת הדם לאיברים בגוף,הבאת חמצן לרקמות ופינוי פסולת תאית, וסיבוכים שקורים אחרי ההרדמה, בהתאוששות בטווח הקצר והארוך (שעות עד ימים לאחר ההרדמה) שכוללים פגיעה בתפקוד הכליות, פגיעה בלבלב, או פגיעה מוחית. יש גם סיבוכים שקשורים לפרוצדורה עצמה, אך אני לא מכניסה אותם לפה. 

ניתן למזער את הסכנה לסיבוכים בהרדמה על ידי:

בדיקה טובה של החיה ומצבה הבריאותי לפני ההרדמה,  ושיפור ככל הניתן של מצב רפואי קיים ע"י בדיקות וטיפול מותאם.

התאמת ובחירת תרופות ההרדמה לחיה באופן שמותאם לה אישית. 

השגחה צמודה על החיה בזמן הטשטוש ולאורך כל ההרדמה על ידי איש צוות מיומן, ומכשירי ניטור, עד להתאוששות.

תגובה מהירה לארועים חריגים במהלך ההרדמה

המשך מעקב בבית על ידי הבעלים