ארוע מוחי
בגיל מבוגר אנו נתקלים לא אחת בסימנים של סניליות (פגיעה בזכרון), או פגיעה עצבית מרכזית אחרת אצל חיות המחמד שלנו. אחת מהנפוצות היא Old dog vestibular disease
ובחתולים Feline idiopathic vestibular disease. המופע הנפוץ ביותר למחלה זו הוא הופעה פתאומית של חוסר התמצאות מרחבית, חוסר יכולת לעמוד, הטיית ראש, לעיתים זיגזוג עיניים ואף הקאות חוזרות.
על מנת להבין במה מדובר, עלינו להבין ראשית מהי מערכת שיווי המשקל (המערכת הווסטיבולרית) וכיצד היא עובדת.
המערכת הווסטיבולרית אחראית למעשה לכך שאנו, כיצורים חיים עלי אדמות, נוכל למקם את עצמנו במרחב ביחס לכדור הארץ. כלומר, מערכת זו יודעת לזהות כיצד אנו ממוקמים במרחב, ובהתאם מתאמת את תנועת האיברים והעיניים. רק בזכות מנגנון מיוחד זה אנו מסוגלים לרוץ וללכת על משטחים לא ישרים, או אפילו להסתכל תוך כדי ריצה והליכה על עצמים אחרים, מבלי לחוש סחרחורת וליפול.
הקולטנים הראשוניים למערכת זו מצויים באוזן. ישנם שני סוגים של קולטנים. הראשון, לזיהוי תנועה סיבובית והשני, לתנועות ישרות או תנועות לכיוון מעלה ומטה. שערות מיקרוסקופיות מצויות בתוך תעלה מלאה בנוזל, וכך, תנועת הראש מזיזה את הנוזל ולמעשה מניעה את השערות המחוברות לתאי עצב המעבירים מידע זה למוח הקטן, המתאם את תנועת הגוף, ולאזור הווסטיבולרי בגזע המוח. מאזור זה מועברים מסרים לשרירי הגוף והעיניים כך שהגוף יוכל לתקן את תנועותיו מייד, בהתאם להימצאותו במרחב. כמובן שתשדורות מועברות גם למוח הגדול ולהיפותלמוס, כך שמנטלית נוכל להיות מודעים למיקומנו. בנוסף, מועברות התשדורות לאזור מיוחד במוח האחראי על העירנות, ולכן, זו הסיבה שבמידה ואנו נופלים בזמן שינה אנו מתעוררים.
בהתאם לכך, ניתן להבין שהסימנים למחלה זו יהיו קשורים לתנועה ולשיווי משקל. לכן, בעלי חיים הסובלים מבעיה במערכת הווסטיבולרית לרוב ידגימו חוסר שיווי משקל, הטיית ראש, תנועה בסיבובים, נפילה לצד אחד וחוסר קואורדינציה ללא חולשה בגפיים.
חלק מבעלי החיים ידגימו ניסטגמוס, כלומר, תנועה מהירה ולא רצונית של העיניים מצד לצד.
על מנת לקבוע במה מדובר בדיוק, יש לבצע בדיקות דם ובדיקה נוירולוגית מקיפה כדי להעריך האם מדובר בפגיעה מרכזית, כלומר, במוח או בפגיעה פריפרית, לדוגמה, באוזן. הבדיקה מורכבת וכוללת בחינה של יכולת תנועה, רפלקסים קרניאליים וכד‘, וכמובן בדיקת אוזניים בעזרת אוטוסקופ.
רבים מהמקרים אכן מאובחנים לשמחתנו כ-Old dog vestibular disease.
מצב תחלואתי זה מופיע באופן אקוטי ומרבית הסימנים הקליניים נעלמים מעצמם כעבור מספר ימים, אם כי ייתכן שבחלק מהמקרים יישאר חותם זה או אחר כמו הטיית ראש קבועה.
מתן טיפול תומך הכולל נוזלים, תרופות נוגדות בחילה ותרופות המסייעות נגד תחושת הסחרור ממנה סובל בעל החיים מספקים בשלב הראשון.
במקרים בהם לא נצפה שיפור תוך יום עד יומיים, יש לחזור ולבצע הערכה חוזרת הכוללת בין היתר בדיקות נוספות:
CT או MRI ובדיקת נוזל שדרתי. מטרת בדיקות אלו היא לבדוק תהליכים גידוליים/דלקתיים למיניהם אשר עלולים להתפתח במוח בגיל מאוחר ולהדגים סימניים קליניים דומים.
רבים שואלים כיצד ניתן להימנע מצרה זו? לצערנו אין לכך תשובה, מאחר ואין סימני אזהרה מקדימים.
הצד הטוב הוא שרבים מחלימים וממשיכים לחיות כרגיל, לעיתים עם הטיית ראש, אבל ללא כל סימנים נוספים.
מאמרים
לכל המאמרים
הבדיקה הנוירולוגית
בדיקה נוירולוגית ראשונית מבוצעת לרוב על ידי הווטרינר המפנה ולאחר מכן מבוצעת בדיקה נוירולוגית מקיפה על ידי נוירולוג מומחה שמטרתה לתת תשובות לארבע שאלות משמעותיות בנוגע למצבה של חיית המחמד שלכם:
לעמוד המאמר
דגימת נוזל מוחי-שדרתי (CSF) בכלבים
נוזל מוחי-שדרתי (Cerebrospinal fluid – CSF) הוא נוזל הנמצא בחלל הסאב-אראכנואידי המקיף את המוח ואת חוט השדרה.
לעמוד המאמר
פריצות דיסק בכלבים
פריצת דיסק היא הגורם השכיח ביותר אשר מוביל לחולשת רגליים ולשיתוק בכלבים. לפריצת דיסק בכלבים יש נטייה גנטית והשכיחות שלה גבוהה יותר בגזעים מסוימים ביניהם: דקל, פקינז, ביגל, שיצו, קוקר ספניאל, בולדוג צרפתי ופינצ'רים. גם לכלבים מעורבים בגזעים אלו יש נטייה מוגברת לפתח פריצות דיסק כבר בגילאים צעירים.
לעמוד המאמר