אל תשליכנו לעת זיקנה

אירוע אמיתי שקרה לפני כעשרה ימים. קיבלתי טלפון מאחד הלקוחות הותיקים של המרפאה "קיבלנו החלטה להרדים את הכלבה" מדוע שאלתי? היא כבר בת כ-15 שנה, מסריחה מאוד, עושה צרכים ללא שליטה בבית, צועקת ומייללת ללא כל סיבה נראית לעין…

אף אחד לא יכול לעמוד בקרבתה ללטף ולטפל בה. היא סובלת, אנחנו סובלים ועוד ועוד… אמר המטלפן.

שוכנעתי שמדובר במצב טרמינלי והזמנתי אותו לסניף בעומר של מרפאתי. ואמנם בשעה היעודה הוא הגיע לאחר תיאום עם מפנה הגופה. הכלבה נכנסה למרפאה כשהיא הולכת על רגליה מריחה ומגיבה לסביבה ומתעניינת במקום החדש.

תגובתי המיידית לבעלים היתה: היא לא כלבה להמתת חסד, יש בה חיוניות (המתאימה לגילה). שוב העלה הבעלים את הנושא כמה היא והם אומללים.

בבדיקה מצאתי פה מודלק עם אבן שן דלקת חניכיים ושיניים שהיו ראויות לעקירה לפני דורות. הריח שנדף מהפה בלתי נסבל והורגש למרחקים. גם לנושא הכאבים התייחסתי ונמצא כי היא סובלת ממחלה מפרקית שגם הקשישים סובלים כאשר הם מגיעים לגיל מתקדם. הוסבר לבעלים הסקפטי כי ניתן לטפל בה, לשפר את איכות חייה ואת חיי הסובבים אותה. הוא היה מופתע ביותר "בגיל הזה אמרו לי שאי אפשר להרדים כדי לטפל, כך נאמר לי כבר לפני שנתיים". לאחר שהסברתי לו שאנחנו יודעים להרדים חיות גם בגיל 20 הוא התרצה.

למחרת היום היא היתה על שולחן הניתוחים הורדמה (כמובן בחומרים ובאמצעים המתאימים לגילה המתקדם) שיניה נוקו ביסודיות באמצעות סקיילר, אלו הרקובות והמתנדנדות נעקרו. לאחר כחצי שעה היא כבר עמדה על רגליה שמחה וטובת לב ושוחררה לביתה עם טיפול המתאים לכאבי מפרקים.

כאשר דיברתי עם הבעלים לאחר מספר ימים לא היה קץ לשמחתו, אני לא מאמין! פשוט כלבה אחרת לגמרי מאושרת נטולת ריח וכאבים ואנו שוב מחבקים ומלטפים אותה כבעבר.

גם הילד בן ה-4 שמעולם לא התקרב אליה אומר כל הזמן "כלב חדש, כלב חדש" ומחבק אותה. הכלבה מאושרת הבעלים מאושרים.

מוסר השכל: החברים הנאמנים שלנו (כלבים וחתולים כאחד) מזדקנים וסובלים מאותן בעיות זיקנה שלנו בני האדם. הם נחלשים, ראייתם כבר לא חדה, שמיעתם היא נחלת העבר והם סובלים מכאבים וממחלות הגיל השלישי.

הם לא מדברים לא מתלוננים כואבים וסובלים בשקט נאנחים בדומיה וחיים את הרגע שנלטף ונתייחס אליהם.

אל תגידו אי אפשר כי הם כבר זקנים, אל תחליטו זו זיקנה אין מה לעשות, תנו להם לסיים את חייהם באהבה ללא כאבים ובאיכות חיים. ניתן לעשות הרבה והרבה מאוד. תנו להם להזדקן בכבוד המגיע להם ולסיים את חייהם כשהם מחובקים וראויים למעט מול טונות האהבה שהרעיפו עלינו בימי חייהם.