אדיסון

ד"ר ידין ישורון

תאור בעל החיים:

צ'ארלי , כלב זכר מסורס, מקסיקני מצויץ, בן 6.5 שנים.

היסטוריה:
צ'ארלי, כלב מחוסן ומטופל באופן סדיר, הגיע לבית החולים אחרי שבועיים של ירידה בתיאבון יחד עם הקאות מדי פעם, וזאת למרות הניסיונות של הבעלים להחליף מזון. הכלב טופל לתסמינים אלו בנוזלים מספר פעמים אך לא חל שיפור במצבו. ביום הגעתו הכלב נראה אפאטי וחלש ובקושי עמד על רגליו עם תסמינים חוזרים של הקאות.

בדיקה פיזיקלית:
טמפ': 36.5 ( 37-39.5 ). קצב לב 90 ומקצב סדיר. קולות נשימה נורמאליים קצב נשימה 25.
מישוש בטני ללא ממצאים מיוחדים או חוסר נוחות , צבע ריריות נורמאלי עם החזר ורידי בתחום הנורמה.

מעבדה:

המטולוגיה:
 

שם הבדיקה	תוצאה	טווח תקין מינימום	טווח תקין מקסימום
תאים לבנים	7.40	6.0	17.0
נויטרופילים	4.58	3	11.8
לימפוציטים	2.23	1	4.8
מונוציטים	0.35	0.1	2
איאוזינופילים	0.21	0	1.3
בזופילים	0.02	0	0.5
תאים אדומים בעלי גרעין	12.01	60	91
נויטרופילים %	61.93	60	80
לימפוציטים %	30.17	12	30
מונוציטים %	4.76	3	14
איאוזינופילים %	2.90	0	10
בזופילים %	0.24	0	2.5
המטוקריט Hct	40.2	37	55
תאים אדומים	6.20	5.5	8.5
המוגלובין Hb	13.8	12	18
MCV	64.9	60	77
MCH	22.3	19.5	24.5
MCHC	34.3	31	36
RDW	14.5	10.5	18
RSD	9.4	0	0
רטיקולוציטים	44.0	0	0
רטיקולוציטים %	0.71	0	0
טסיות	278	200	500
PCT	0.361	0	0
MPV	13.0	5	15
PDW	31.4	0	0

ביוכימיה:

שם בדיקה	תוצאה	טווח תקין מינימום	טווח תקין מקסימום
אלבומין	2.6	2.5	4.4
ALP אלקלינפוספטאז	41	20	150
ALT אלקלינטרנספראז	84	10	118
אמילאז	916	200	1200
בילירובין	0.2	0.1	0.6
BUN- blood urea nitrogen	57	7	25
Ca+ קלציום	11.1	8.6	11.8
פוספאט	9.6	2.9	6.6
קריאטינין	4.1	0.3	1.4
גלוקוז	84	60	110
סודיום Na+	123	138	160
אשלגן K+	7.1	3.7	5.8
TP Total protein	5.0	5.4	8.2
גלובולין	2.4	2.3	5.2

סיכום: פרה-רנל אזוטמיה, היפרקלאמיה, היפונטרמיה, היפופרוטאינמיה.

אבחנות מבדלות:

אדיסון Hypoadrenocorticism , כשלון כליות, דלקת מעיים – גוף זר + חסימה חלקית. 

מעבדה נוספת:

ACTH stimulation test
הזרקה של ACTH -הורמון אשר מיוצר בבלוטה במח הקרויה יותרת המח ומעודד הפרשה של קורטיזון אנדוגני מבלוטת האדרנל. את המבחן מבצעים של ידי הזרקה של ההורמון ולקיחת בדיקות דם חוזרות לרמת קורטיזון בדם לפני הזרקה ואחרי שעה.

תוצאות מעבדה – בזמן הזרקה תוצאות מעבדה פחות מ-1 מיקרוגרם/דציליטר ואחרי שעה כנ"ל.
תוצאות אלו חד משמעיות.

אבחנה סופית:
אדיסון. Hypoadrenocorticism . תת פעילות של בלוטת האדרנל.

אדיסון Adisson

את האדיסון אפשר לחלק לראשוני ומשני.
אדיסון ראשוני נובע מאיבוד יכולת היצור של גלוקוקורטיקואידים ומינרלוקורטיקואידים על ידי בלוטת האדרנל.
אדיסון משני מאופיין בירידה בייצור של ACTH -הורמון אדרנוקורטיקוטרופי אשר מוביל באופן משני לניוון של בלוטת האדרנל. מצב זה שונה לחלוטין מהראשון מאחר ועדיין יש ייצור של מינרלוקורטיקואידים – אלדוסטרון.
בלוטות האדרנל מצויות סמוך לכליות, בחלקן הקדמי. בלוטות אלו מייצרות הרבה מאוד הורמונים החל מסטרואידים אנדוגניים וכלה בהורמוני מין. למרות זאת, עיקר השפעתן הוא על ידי יצור שני הורמונים עיקריים. האחד, כפי שנאמר, סטרואיד אנדוגני והשני אלדוסטרון אשר אחראי על ממשק המינרלים בגוף, בעיקר אשלגן ונתרן וכך בעקיפין שמירה על הידרציה נכונה ולחץ דם תקין.

סימנים קליניים למחלה יופיעו רק אחרי שיותר מ 90% מהחלק הפעיל של בלוטות האדרנל נהרס לחלוטין. הסיבה להתנוונות הבלוטות איננה ממש ידועה וסביר להניח שמדובר בתגובה חיסונית לא נורמאלית ( תגובה אוטואימונית ). ב- 70% מהמקרים מדובר בכלבות בגיל צעיר יחסית, 4-6 שנים. בחתולים, לעומת הכלבים, המחלה הרבה יותר נדירה וכמעט לא מופיעה בספרות. סיבה נוספת למחלה יכולה להיות שימוש תרופתי למחלות כמו קושינג (פעילות יתר של בלוטת האדרנל ), בה נעשה שימוש בתרופות שמטרתן הרס או פגיעה חלקית בבלוטות האדרנל.

סימנים קליניים:

הסימנים הקליניים אותם מציגים בעלי החיים יכולים לנוע בין כרוניים לאקוטיים. כאשר המופע הכרוני הוא היותר נפוץ. במופע האקוטי לרוב בעל החיים יתמוטט ויסבול משוק אשר בבדיקה יאובחן כשוק היפווולמי. בדרך כלל, מצב זה יתלווה לאירוע מלחיץ ממנו סובל בעל החיים. אומנם זהו המופע האקוטי אך המופע הכרוני לא בהכרח יהיה הדרגתי זאת מאחר והסימנים קלים ודומים להרבה מחלות אחרות, כמו חולשה כללית, שילשולים והקאות. ממצאים נוספים יכללו דופק איטי, כולל דופק פריפרי חלש. בסופו של דבר המופע יראה כאקוטי כאשר בעל החיים יתמוטט משוק היפוולמי.

בדיקות מעבדה:
ספירת דם לרוב תיראה פחות או יותר נורמאלית ללא ממצאים יוצאי דופן. לעיתים הבדיקות עלולות להצביע על התייבשות קלה המלווה את התהליך התחלואתי.
אנאליזה ביוכימית תהיה הרבה יותר משמעותית ועלולה לעיתים לבלבל. מדדי כיליה לרוב יהיו גבוהים כתוצאה מירידה בסינון הכילייתי (מישנית להתייבשות ולשוק ההיפווולמי ממנו סובל בעל החיים). דבר זה יביא באופן מיידי גם לעליה בפוספאט.
נתרן ואשלגן הינם המדדים הקריטיים באבחון של מחלה זו. הנתרן לרוב יורד מהנורמאלי ואילו האשלגן גבוה מהנורמאלי . מאחר והתחום הנורמאלי של כל אחד ממדדים אלו יכול להיות די רחב, מה שקובע הוא היחס בין שני מינרלים אלו כאשר ירידה מתחת ליחס של 25:1 מעלה חשד סביר להתפתחות מחלה זו.
לאחר ביסוס חשד סביר למחלה יש לבצע מבחנים נוספים לתפקוד בלוטות האדרנל, כדוגמת ACTH stimulation test . בדיקות אלו מטרתן לבדוק האם אכן הבלוטות מנוונות ואינן מגיבות. במידה ואכן התשובה חיובית, כמצופה, האבחון הוא חד משמעי ומכאן והלאה הטיפול די פשוט.

טיפול:
גם הטיפול הניתן לבעל החיים משתנה בהתאם למופע של המחלה. במקרים אקוטיים של המחלה יש בראש ובראשונה לטפל במופע השוק אשר ממנו סובל בעל החיים על ידי מתן נוזלים תוך ורידי.
לאור בדיקות הדם רצוי להשתמש בסליין. נוזלים אלו נטולי אשלגן ועל כן לא יחמירו את מצב בעל החיים אלא יסייעו לו להתמודד עם השוק ההיפוולמי ממנו הוא סובל. בנוסף טיפול בסטרואידים מאוד רצוי על מנת לתקן את החוסר בסטרואידים אנדוגניים. מומלץ לבצע את בדיקות הדם טרם מתן הסטרואידים על מנת לא לעוות את תוצאות בדיקות המעבדה. מיד אחרי התמיכה הראשונית והאבחון ניתן לשקול טיפול באחד משני מינרלוקורטיקואידים הקיימים בשוק. האחד קרוי פלורינף – תרופה זו מוגשת בכדורים כמנה יומית. ההתאמה של מינון התרופות נעשה אחרי מספר ימים, על ידי ביצוע בדיקת דם חוזרת ובדיקה של ריכוזי הנתרן והאשלגן.
הסוג השני הוא חומר הקרוי פרקורטן-וי – מדובר בקורטיקוסטרואיד סינטטי בעל פעילות מנרלוקורטיקואידית בלבד המוגש בצורה של זריקה ארוכת טווח. זריקה זו ניתנת אחת ל-25 יום ומאוד יעילה. לצערנו זריקות אלו אינן זמינות בארצנו ועל כן יש להשיגן באופן עצמאי מחו"ל.

חזרה לצ'ארלי:

צ'ארלי, מאז שאובחן מטופל באופן קבוע בפלורינף. מצבו מצוין ויציב ועד היום איננו מראה סימנים חוזרים של חולשה, הקאות או שילשולים. תפקודי הכליה שלו חזרו לנורמאלי ובדיקות דם חוזרות הצביעו על סטאטוס מינראלי בתחום הנורמאלי.