חומר ניגודי

בבדיקות השונות אותן אנחנו מבצעים במחלקת הדימות שלנו, בדומה לבדיקות אותן מבצעים על בני אדם, לעיתים רבות אנחנו נעזרים בחומר ניגודי על מנת לאפשר לנו הדגמה טובה יותר של הרקמות השונות ובכך להגיע לאבחנה הטובה ביותר.

אך מהו אותו חומר ניגודי בו אנו משתמשים, ומתי נדע להשתמש בו?

ראשית, חשוב לדעת שישנם כמה סוגים שונים של חומר הניגודי בו אנו משתמשים. בסריקות ה-MRI למשל, נשתמש בחומר הנקרא גדוליניום (Gadolinium) ובסריקות ה-CT נשתמש בחומר אשר מכיל יוד ונקרא חומר ניגוד יודי.

שני החומרים הנ"ל עוזרים לנו באותה צורה – "צביעת" כלי דם ואיברים רקמתיים והם עוזרים לנו להבדיל בין מבנים תקינים ומבנים שאינם תקינים.

גדוליניום נוטה להצטבר ברקמה חולה ובזמן הסריקה הוא "יגרום" לרקמה החולה "לזרוח" בתמונות אשר יוצגו במחשב הסריקה. תכונה זו של הצטברות מדגישה בפנינו את הניגודיות בין רקמה בריאה לבין רקמה חולה ובכך מעלה את רגישות הבדיקה. יתרון נוסף של גדוליניום הינו העובדה שהוא יכול לעבור את מחסום הדם-מוח (Blood Brain Barrier) ולעזור לרופא הנוירולוג להגיע אבחנה פתולוגית מהירה וברורה.

יוד כחומר ניגודי בסריקת ה-CT משפיע על חדירות קרני הרנטגן ובכך משפר את הניגודיות של הרקמות השונות ומבליט תהליכים פתולוגיים.

לא בכל סריקת MRI או סריקת CT יהיה צורך בשימוש בחומר ניגודי. החלטה זו תגיע מהרופא אשר מטפל במקרה, בהתאם לבעיה הנבדקת. למשל, במקרה ונסרוק במכשיר ה-CT כלב לאחר תאונת דרכים, לא תהיה אינדיקציה לחומר ניגודי, כיוון שאנו לא מחפשים לזהות רקמה בעייתית – נרצה לראות פגיעה בעצם ובאיברים הסמוכים. לעומת זאת, אם נרצה להיעזר במכשיר ה-CT על מנת למצוא מסה או גידול באיבר פנים, נשתמש בחומר הניגודי, על מנת שהרקמה החולה תופיע לנו בצורה הרבה יותר ברורה על מסך הסריקה.

לפני כל סריקה מתקדמת (CT / MRI) שנעשית במחלקת ההדמייה, נבצע בדיקות דם ובדיקת תפקודי כליה לחיה אשר נרצה לבדוק, מכיוון שבמקרים של אי־ספיקת כליות מתקדמת נעדיף שלא להשתמש בחומר ניגודי.

בתמונות הבאות ניתן לראות כיצד רקמה חולה נראית לנו בסריקת MRI לפני ואחרי חומר ניגודי (במקרה זה, מדובר על גידול מוחי)